• ארכיון

  • קטגוריות

  • try{ clicky.init(14149); }catch(err){}

    Performancing Metrics

בריאה

יש מיש

יש מאין

מאין יש

מה יש

ומה אין

ואיך נוצר זה מזה

העולם נוצר

יש מאין

אז מה היה לפני האין

האם היה ריק

האם היה כלום

האם בכלל היה יקום

האם הבריאה של העולם

היא מהאין ליש

שאלת מיליארד הדולר

איך נוצר העולם

ומהו העולם

האם מה שאנחנו יודעים היום

ומה שנדע בעתיד

האם באמת זהו העולם

כי הרי בעבר חשבו

שהעולם מוכר

וזאת התברר שמה שחשבו

שהוא העולם

זה לא העולם

ברור שאנחנו חיים בנעלם

גדול  שהוא העולם

ואולי היקום שקיים

הוא רק זה שנראה

או אולי מה שלא נראה

והעולם הוא נעלם

נוצר או נברא

ומה בכלל הוא ההבדל

בין הנוצר לנברא

הנוצר הוא יש מיש

בשינוי או בשיווי צורה

ואילו הנברא

יש מאין

ולכן רק העולם

נברא

ושאר היקום נוצר

ונגלה

 כי הגילוי והגלוי

הוא הנמצא בעולם

ורק ליחידי סגולה

הוא נגלה

ורק על ידם

מועבר

לגלוי וידוע לכולם

אז האם הייתה בריאה

תלוי באמונה

 

המחלה שתוקפת את הכול

הכאב כואב

והשחור משתלט

החיים הקשים

מופיעים בשנית

במלוא העוצמה

כתוצאה מהתקפה

העוצמה העולה

והרעש הנשמע

מביאים לכך

שהכול בלתי נסבל

 

אין כוח לשמוע

אדם

אין כוח לשמוע

חיה

אין כוח לראות

אף אחד

אין כוח לראות

את מה שהעין רואה

 

הכאב העצום

שמופיע פתאום

בחיים של כאב

והעוצמה העולה

ללא כל שליטה

בחיים של פחד

מההתקפה הבאה

בימים של שלווה

הכאב עוד נסבל

בימים של נחת

הכאב עוד נישא

אבל בהתקפה

כאשר העוצמה

עולה

אין יותר כוח

את הכאב

לסבול

ואז עולות המחשבות

שהלוואי ויגמר

וייעלם הכול

ורק שקט יופיע

בים הכאב

ויגמור  הכול

אהבה גורמת לנו

לפרוח

שמחה גורמת לנו

לפרוח

שגשוג גורם לנו

לפרוח

אך רק הרס

הבריאות

גורם לנו

לברוח

מדינת היהודים?

כתיבה היא עולם של מילים וצלילים.

כתיבה מביעה את היופי והחן של החיים, את הטוב, הנפלא והנהדר שביקום נמצא, מתארת במילים חושים, רגשות, את תווי החיים.

אך באותו אופן היא מתארת את זוועות החיים את הכאב, ההרג, ההשמדה שנוצרה ע"י האדם.

במילים חותכות ומסוידות מתארת בחיות את הצעקות והצרחות שיש באסונות העולם.

ואותו הכותב מצלם בכישרון מדהים שמצליח להעביר את הנורא מכל, שהדעת לא סובלת, והעין לא רואה  –  כי זה קורה שם רחוק לא לידנו, לא אצלנו, זה קורה אולי בעולם אחר, בארץ אחרת, במדינה אחרת. לא אצלנו בבית כי הרי אסונות וזוועות עולם הם לא כאן.

לנו זה לא יקרה, זה רחוק אנחנו הרי אחרים, שונים.

אז מה אם רוצחים ראש ממשלה,

אז מה אם יש שזועקים את אלה נגרש ואת אלה לא נקבל,

אז מה אם שחור/ ערבי/ ספרדי פה ללמוד לא יכול,

אז מה אם אסור לנסוע פה בשבת, אבל לזרוק אבנים בשבת מותר,

אז מה אם נשים וגברים במושבים אחרים באוטובוס נוסעים

אז מה אם ילדים נאנסים ונשים מוכות

אז מה אם יערות נשרפים ומצילים מתים

אז מה אם מלחמות פה פרצות ובעוולות מנוהלות   

אז מה אם מציירים כתבות נאצה על הקירות

אבל כל זה שם לא פה, פה כותבים על היופי והפלא, ולא על הנורא מכל  

אבל אני רוצה לזעוק תתעוררו, כי גם פעם יהודי העולם חשבו שזה לא פה וזה לנו לא יקרה ותראו מה קרה?

מה אתם באמת לא רואים כי הרי הפעם אנחנו הגזענים, השולטים והנאורים.

אז נכון שפה מדינת היהודים והכול פה נפלא אבל…

ילד מיוחד

הסיוט התחיל כבר בגן חובה, הצורות המוזרות שאמורות להיות בעלות משמעות, לא היו מובנות – כולם הבינו מסביב ליוסי ורק הוא לא קלט – מה אמורה להיות בדיוק הצורה א' – ב' – ג' ועוד.

עד שהוא כבר הבין את האותיות, הן יצאו פשוט לא בסדר כאשר הוא צייר אותן.  ולפעמים שכח יוסי המסכן שזאת ה- א' וזאת ה- ב'.

כיתה א' מה יהיה, אימא אומרת שיהיה כיף, יוסי כבר גדול. ואבא מתהדר ומתגאה בילד הגדול שלכיתה א' עולה.

ויוסי פוחד הרי בית ספר פירושו אותיות ומספרים, הוא הרי לא מבין, כמה שהוא מנסה זה פשוט לא רוצה להיכנס לראש שלו, כמו אצל כל החברים. כיתה א' זה לא רק מילים ומספרים כמו בגן יש גם את המילים.

ויוסי מתאמץ הרי הוא חייב להבין את העולם הקסום, עולם האתיות והמספרים, הרי הוא כל כך אוהב סיפורים.

אבל כמה שהוא רוצה זה פשוט לא יוצא. האותיות מתבלבלות, קריאת המילים לא מובנת, ואין שום קשר בין מה שהוא יודע לבין מה שהוא קרא.

כנראה כדי להבין את הסיפורים ואת השיעורים  צריך להיות מאוד חכמים ונבונים. אבל יואב, ויצחק ושרה ורות לא כל כך חכמים ונבונים, ובכל זאת הם מבינים ורק יוסי לא מבין.

אבל הוא מסתיר אף אחד לא יודע שהוא לא יודע מה כתוב ומה קוראים. הוא פשוט מצא פתרון צריך רק להקשיב ואז לענות, צריך לנחש פשוט נכון ואז ניתן לפתור.

אבל יוסי לא יודע שזה זמני  ויעבור, כי עוד מעט זה לא יספיק והוא לקרוא יהיה מוכרח.

הוא כל כך אוהב סיפורים, אז למה אותו הם לא אוהבים. הוא כל כך רוצה לקרוא אותם ולהבין אבל הם לא מובנים לו, ליוסי שלנו.

אבל הכי חשוב ליוסי להסתיר, כי עם ידעו הוא יהיה הילד הטיפש שלקרוא לא יכול ולא קולט – איזה טיפש, צריך מורה מיוחדת, ילד של חינוך מיוחד, ילד טיפש, ועצלן.

אז צריך להסתיר ולנסות כל הזמן להבין.

אבל המילים הולכות ונהיות קשות יותר ופחות מובנות, ויותר יותר קשה להצליח ולזכור את הכול.

יוסי חושב מה לעשות, הנה פתרון – הוא פשוט יפריע ויהיה הליצן של הכיתה והחברה, ואף אחד לא יידע כי לקרוא הוא לא יכול, הוא פשוט יהיה הליצן של הכיתה, ואף אחד לא ידע כי לקרוא הוא לא מצליח, הוא פשוט יהיה הכי מצחיק והכי רעשן והכי מופרע.  ומילד כזה הרי אין צפייה.

"ילד מופרע, ילד שלילי כלום לא יצא מהילד הזה"

האם זהו הפתרון? מי את הסיוט יגמור, ויבין שזאת קריאה לעזרה ממערכת אטומה שאת יוסי לא מבינה       

חיים

אומרים שהנישואין

הם הדבר

הכי חשוב בחיים

אומרים שילדים

הם הדבר

הכי חשוב בחיים

אומרים שפרנסה

היא הדבר

הכי חשוב בחיים

אומרים שבריאות

היא הדבר

הכי חשוב בחיים

אז איך

כולם שוכחים

לחיות את החיים

נולדנו

נולדנו אם גורל

נולדנו אם מזל

נולדנו והפור נפל

אז איך נשנה

את הגורל והמזל

כשהפור נפל

על ידי אמונה

שהגורל שנפל

המזל שנטמן

והפור שנקבע

אותו נשנה

ע"י התנהגות נכונה

שתצליח

להזיז את גורמי השמיים

ממקומם

להאמין

נוכל להצליח

אם נאמין

נוכל לגדול

אם נאמין

נוכל לשגשג

אם נאמין

נוכל ללמוד

אם נאמין

רק השאלה היא

במה להאמין

אפור

בין לבן לשחור

יש אפור

בין שמחה לעצב

יש אפור

בין הצלחה לכישלון

יש אפור

בין עובד למובטל

יש אפור

בין חילוני לדתי

יש אפור

בין הורה לילד

יש אפור

בין אהבה לשנאה

יש פחד

שהופך את הלבן

של האהבה

לשחור של השנאה

ומעלים את האפור

סיסמא

יש סיסמא

לגוגל

יש סיסמא

לפליקר

יש סיסמא

לוואלה

יש סיסמא

לנענע

יש סיסמא

לכספומט

יש סיסמא

לבנק

יש סיסמא

לביטוח לאומי

יש סיסמא

לקופת חולים

רק לחיים

עדיין לא נתנו

לנו סיסמא

שתכניס אותנו

ישר למקום הנכון

בזמן הנכון

בדרך הנכונה

להגיע למטרה

הכי טובה

רק דרך סיסמא

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.